<h1>שבלי הלקט סימן כ"א</h1>
<h2>דף י.</h2>
תנן התם [ברכות ל"ג ע"א] שואלין את הגשמים בברכת השנים. פירוש, ותן טל ומטר. תני רב יוסף, מתוך שהיא פרנסה לפיכך קבעוה בברכת פרנסה. בשלשה במרחשון שואלין את הגשמים. רבן גמליאל אומר בחמשה בו, חמשה עשר יום אחר החג כדי שיגיע האחרון שבישראל לנהר פרת. אמר ר' אלעזר הלכה כרבן גמליאל. והני מילי בזמן שהשנים כתיקנן ובארץ ישראל. אבל בגולה כדתניא חנניה אומר עד ששים בתקופה, אמר שמואל הלכה כחנניה. ויום ששים כלאחר ששים ושואלין בו. וכתב רבינו ישעיה זצ"ל יום תקופה מן המנין, דגרסינן בסנהדרין [י"ג ע"א] יום תקופה מתחיל דברי ר' יוסי, ר' יהודה אומר יום תקופה גומר, וקיימא לן הלכה כר' יוסי. שאלו את רבינו יצחק ביר' יהודה זצ"ל מה ראו לקבוע זמן שאלה לששים בתקופה, אם כן נתנו חכמים דבריהם לשיעורין דזימנין דקדמה תקופת תשרי באחד בתשרי וזמנין דמשכה עד סוף תשרי. והשיב הא לא תיקשי, משום דארץ ישראל גבוהה מכל ארצות העמים וצריכה לגשמים תמיד, לפיכך היו מקדימין לשאול על הגשמים והיה חביב לפני הקב"ה לפי שהוא מתאוה לשמוע תפילתן של צדיקים. ועכשיו שגלינו לארצות העמים שהן נמוכות, שיערו חכמים שאינן צריכות למטר עד ששים בתקופה. וזמן התבואה לעולם הולכת אחר התקופה, לפיכך קבעוה בששים. וכתב אחי ר' בנימן נר"ו בשם ה"ר שניאור כהן צדק זצ"ל, שאע"פ שנראה שאין הגשמים צריכין לעולם אין נמנעין מלשאול עד ניסן. אמר ר' תנחום אמר ר' אסי [ברכות כ"ט ע"א] טעה ולא הזכיר שאלה בברכת השנים אין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה בשומע תפילה. והני מילי דאידכר מקמי שומע תפילה, אבל אידכר לבתר שומע תפלה חוזר. ירושלמי [ברכות פ"ה ה"א] עקר את רגליו, פירוש לג' פסיעות, חוזר לראש, פירוש, לברך עליו. לא עקר רגליו, חוזר לשומע תפילה. והני מילי ביחיד, אבל המתפלל עם הציבור כיון דשמע ליה משליח ציבור אינו חוזר. ואם ספק בידו אם אמר ותן טל ומטר אם לאו, כל שלשים יום חוזר מספק, לאחר שלשים יום אינו חוזר, והכי איתא בירושלמי [תענית פ"א ה"א] וביום טוב הראשון של פסח בתפילת מוסף פוסקין מלהזכיר משיב הרוח, ואז פוסקין מלשאול ותן טל ומטר. ואם העולם צריך לגשמים לאחר שפסקו מלשאול, שואלין בשומע תפילה אפילו בציבור, דדמו ליחידים, כדאיתה במסכת תעניות [י"ד ע"ב].
